<h1>ארחות חיים הלכ' יום הכפורים סימן כ"ז</h1>
<h2>דף פה:</h2>
ואמרינן בהגדה את מוצא בנוהג שבעולם אדם שנכנס לדין גופו מרתיע שאינו יודע מה יהא בדינו וישראל נכנסין לדין לפני ממ"ה הקב"ה וכמה קטיגורין לפניו והן נכנסין במלבושיהן והן מגלחין זקנם ומתקנין את שערם כבני אדם שיודעין שאביהם שבשמים הוא פטרונן וסניגור שלהם וכמה מצות נצטוו במועדם הוי מלמדך להועיל. עוד כתוב כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו א"ר ברכיה אין אומה כאומה זו אומה אחרת מגדלת שער ומגדלת צפרנים למה שאינה יודעת שנוצחת מלחמתה אבל ישראל יש להם צום כפור ולובשין לבנים ומתעטפין לבנים שיודעין שהן מנצחין וע"ז פשט המנהג שלא להסתפר ערב ר"ה לפי שכל א' ירא וחרד עד י"הכ שעברו עליו י' ימי תשובה ואז כל אחד בטוח שנמחלו לו עונותיו ומסתפר ולובש בגדים לבנים ומתעטף לבנים כאדם שזוכה בדין וכך היא המצוה. דרש ר' אלעזר בן עזריה מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו עונות שבין אדם למקום הקב"ה מכפר ביום הכפורים. א"ר עקיבא אשריכם ישראל דעו לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם אביכם שבשמים שנ' וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם ונאמר מקוה ישראל ה' מה מקוה מטהר את הטמאים אף הקב"ה מטהר את ישראל.
